ב-11 באוקטובר, לאחר סיום קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, תקפו שתי אוגדות של צה"ל בגזרה הצפונית של הרמה והתקדמו מהקו הסגול מזרחה. ביום זה ולאחריו הן כבשו מובלעת רחבה בשטח סוריה, אך נתקלו במהרה בהתקפות נגד מצד צבא סוריה וכוחות עיראקיים וירדנים שהגיעו לעזרתה. התקפות אלו עצרו את התקדמות צה"ל מזרחה. חלקה הצפוני של המובלעת נתפס על ידי אוגדה 36 ואילו חלקה הדרומי נכבש על ידי אוגדה 210, שהוחלפה ב-17 באוקטובר על ידי אוגדה 146. חטיבה 4 של האוגדה בפיקודו של אלוף-משנה יעקב הדר התפרסה בגבול הדרומי של המובלעת.
כיבוש הכפר אום בוטנה ( מתוך ויקיפדיה)
ב-18 באוקטובר הורה פיקוד הצפון לאוגדה 146 לתקוף מגבול המובלעת דרומה ולכבוש את הכפר אום בוטנה. היה זה כפר קטן שנמצא כשישה קילומטר ממזרח לעיר קוניטרה. מטרת הפעולה הייתה להרחיב את המובלעת כלפי דרום, לאבטח את פתחת קוניטרה ולפתוח ציר תנועה נוסף מרמת הגולן הישראלית אל תוך המובלעת. כיבוש הכפר הוטל על גדוד הצנחנים 567 בפיקודו של סגן אלוף אלישע שלם, שהשתייך לחטיבת המילואים 317. נקבע כי לאחר הכיבוש יוחלפו הצנחנים בכפר על ידי כוח גדודי שהורכב למטרה זו וזכה לכינוי "סלט". הכוח כלל פלוגת חרמ"ש מגדוד 91, פלוגת חרמ"ש מגדוד 42 ופלוגת טנקים מגדוד 61 (השייך לחטיבה 205). לפלוגה זו הצטרף כאיש צוות מפקד גדוד 61 סגן אלוף משה מלר, למרות שסבל מהתייבשות. על הכוח פיקד מפקד גדוד 91, סגן אלוף משה אגוזי. הצנחנים נעו דרומה, חדרו לאום בוטנה אחרי השעה 23:00 ומצאו שהכפר מוגן על ידי פלוגת חיל רגלים ופלוגת טנקים סוריות. הם השמידו שלושה טנקים והשלימו את כיבוש הכפר עד לשעה 03:30 ב-19 באוקטובר. הם לכדו 16 שבויים סורים. בשל עיכובים בהתקפות שנערכו בגזרות סמוכות בוטלה התכנית שהגדוד יכבוש גם שטחים מדרום לכפר.
התקפת הנגד הסורית כוח סלט נכנס לכפר במקום הצנחנים לקראת עלות השחר, אך עקב אי הבנה פינו הצנחנים את הכפר בטרם הספיק להתבסס בו. אז הנחיתו הסורים התקפת נגד על הכפר בעוצמה של פלוגת טנקים ובחיפוי של הפגזה ארטילרית כבדה. הטנקים הסורים ירו אל הכוח הישראלי מטווח של 800 מטר. מפקד הכוח, משה אגוזי, נפצע קשה ומת מפצעיו מאוחר יותר. פלוגת הטנקים מגדוד 61 איבדה ארבעה משמונת הטנקים שלה וגם מפקדה (אורי גולדפרב, קצין המבצעים של הגדוד) נהרג. משה מלר לקח את הפיקוד במקומו. חיילי החרמ"ש נסוגו מהכפר והותירו בו עשרה זחל"מים. בעקבות התקפת הנגד הסורית שיגרה חטיבה 4 שני כוחות גדודיים לעזרת כוח סלט. גדוד הסיור האוגדתי 288 (בפיקוד סגן אלוף צבי דהב) תקף ממערב לכפר וממזרח לו תקף גדוד הטנקים 39 (בפיקוד סגן אלוף חיים פורת). הם הדפו את ההתקפה הסורית ופגעו בעשרה טנקים סורים. שבעה טנקים ישראלים נפגעו. כוח חרמ"ש ממונע מגדוד 42 נכנס לכפר בחיפוי של אש ארטילרית ופינה ממנו את הנפגעים הישראלים ואת הזחל"מים שננטשו. בסיום הקרב התפרסו הטנקים הישראלים מדרום לכפר וממזרח לו. בהמשך היום ערך כוח מחטיבת השריון 40 הירדנית התקפת נגד נוספת לעבר אום בוטנה, אך היא נהדפה על ידי טנקי חטיבה 4. עדותו של זיו מ"מ טנקים מפלוגה ב (ברחש) שבפיקוד יוסטא
בליל 18 אוקטובר הגדוד שהה בחניון לילה בגזרת חאן ארנבה מצפון לכפר אום בוטנה. במשך הלילה נשמעו קולות ירי מכוון הכפר. הבנו שמתקיימת התקפה של כוחותינו לכיבוש הכפר. לקראת בוקר התחדשו קולות הירי. במהלך המעבר שלנו לחניון יום זהינו שורה של חיילים במדי צה"ל הולכים מהכפר לכיווננו. כשהם עברו לידינו הם דיווחו על התקפת נגד סורית על הכפר ושיש נפגעים רבים לכוחותינו כולל מפקד גדוד 91 אגוזי. קיבלנו פקודה לצאת למתקפה על הכוח הסורי ולכבוש מחדש את הכפר. פלוגה א' נעה על ציר רונה לתפוס עמדות ממערב לכפר, פלוגה ג' נעה על ציר רביבים לתפוס עמדות ופלוגה ב' נעה על ציר המוביל למרכז הכפר. בכניסה לכפר ראינו זחלמים וטנק שלנו שרופים וחיילים מהגדוד של אגוזי שעברו מתקפה ארטילרית קשה. מספר חיילים אמרו שהמגד שלהם אגוזי פצוע קשה. הורדנו להם אלונקה מהטנק וביקשנו שיביאו אותו אלינו לחילוץ. רצינו לתפוס שטח שולט במרכז הכפר אלא שאז החלה מתקפת טנקים סורים כשאנחנו מזהים רק הבזקים ( השמש היתה בשעות הבוקר בעיניים שלנו). המשכנו תוך ירי בתנועה להבזקים, פגענו בשני טנקים סורים ותפסנו עמדות מדרום לכפר. פל א' התמקמה ממערב לכפר על ציר רונה ופלוגה ג' נעה לעמדות ממזרח לכפר.
עדויות מתוך חוברת "דפי קרב" שהוציא הגדוד סמוך לשחרור